רומם

Hebrew

Root
ר־ו־ם (r-w-m)
10 terms

Verb

רוֹמֵם • (romém) (pi'el construction, passive counterpart רוֹמַם)

  1. (transitive) to raise, elevate
  2. (transitive) to improve, benefit

Conjugation

Conjugation of רוֹמֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְרוֹמֵם
action noun רִימוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first רוֹמַמְתִּי רוֹמַמְנוּ
second רוֹמַמְתָּ רוֹמַמְתְּ רוֹמַמְתֶּם רוֹמַמְתֶּן
third רוֹמֵם רוֹמְמָה רוֹמְמוּ
present מְרוֹמֵם מְרוֹמֶמֶת מְרוֹמְמִים מְרוֹמְמוֹת
future first אֲרוֹמֵם נְרוֹמֵם
second תְּרוֹמֵם תְּרוֹמְמִי תְּרוֹמְמוּ תְּרוֹמֵמְנָה1
third יְרוֹמֵם תְּרוֹמֵם יְרוֹמְמוּ תְּרוֹמֵמְנָה1
imperative רוֹמֵם רוֹמְמִי רוֹמְמוּ רוֹמֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

רוֹמַם • (romám) (pu'al construction, active counterpart רוֹמֵם)

  1. to be raised, elevated
  2. to be improved

Conjugation

Conjugation of רוֹמַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first רוֹמַמְתִּי רוֹמַמְנוּ
second רוֹמַמְתָּ רוֹמַמְתְּ רוֹמַמְתֶּם רוֹמַמְתֶּן
third רוֹמַם רוֹמְמָה רוֹמְמוּ
present מְרוֹמָם מְרוֹמֶמֶת מְרוֹמָמִים מְרוֹמָמוֹת
future first אֲרוֹמַם נְרוֹמַם
second תְּרוֹמַם תְּרוֹמְמִי תְּרוֹמְמוּ תְּרוֹמַמְנָה1
third יְרוֹמַם תְּרוֹמַם יְרוֹמְמוּ תְּרוֹמַמְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.