זעם

Hebrew

Root
ז־ע־ם (z-ʿ-m)
1 term

Etymology

Compare Arabic تَزَغَّمَ (tazaḡḡama).

Pronunciation

  • Audio:(file)

Noun

זַעַם • (zá'am) m

  1. fury

Verb

זָעַם • (za'am) (pa'al construction)

  1. to be furious
  2. to curse, to execrate
    • Tanach, Numbers 23:8, with translation of the King James Version:
      מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה
      How shall I curse, whom God hath not cursed? or how shall I defy, whom the Lord hath not defied?

Conjugation

Conjugation of זָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לזעום / לִזְעֹם
action noun —
passive participle זָעוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first זָעַמְתִּי זָעַמְנוּ
second זָעַמְתָּ זָעַמְתְּ זְעַמְתֶּם1 זְעַמְתֶּן1
third זָעַם זָעֲמָה זָעֲמוּ
present זוֹעֵם זוֹעֶמֶת זוֹעֲמִים זוֹעֲמוֹת
future first אֶזְעַם נִזְעַם
second תִּזְעַם תִּזְעֲמִי תִּזְעֲמוּ תִּזְעַמְנָה2
third יִזְעַם תִּזְעַם יִזְעֲמוּ תִּזְעַמְנָה2
imperative זְעַם זַעֲמִי זַעֲמוּ זְעַמְנָה2

1 Pronounced זָעַמְתֶּם and זָעַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of זָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לזעום / לִזְעֹם
action noun —
passive participle זָעוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first זָעַמְתִּי זָעַמְנוּ
second זָעַמְתָּ זָעַמְתְּ זְעַמְתֶּם1 זְעַמְתֶּן1
third זָעַם זָעֲמָה זָעֲמוּ
present זוֹעֵם זוֹעֶמֶת זוֹעֲמִים זוֹעֲמוֹת
future first אזעום / אֶזְעֹם נזעום / נִזְעֹם
second תזעום / תִּזְעֹם תִּזְעֲמִי תִּזְעֲמוּ תזעומנה / תִּזְעֹמְנָה2
third יזעום / יִזְעֹם תזעום / תִּזְעֹם יִזְעֲמוּ תזעומנה / תִּזְעֹמְנָה2
imperative זעום / זְעֹם זַעֲמִי זַעֲמוּ זעומנה / זְעֹמְנָה2

1 Pronounced זָעַמְתֶּם and זָעַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.