חוקק

Hebrew

Root
ח־ק־ק (kh-q-q)
8 terms

Verb

חוֹקֵק • (khokék) (pi'el construction, passive counterpart חוֹקַק)

  1. to legislate
  2. (flowery) to engrave, etch
  3. (flowery) to ingrain, imprint

Conjugation

Conjugation of חוֹקֵק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְחוֹקֵק
action noun חִיקוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first חוֹקַקְתִּי חוֹקַקְנוּ
second חוֹקַקְתָּ חוֹקַקְתְּ חוֹקַקְתֶּם חוֹקַקְתֶּן
third חוֹקֵק חוֹקְקָה חוֹקְקוּ
present מְחוֹקֵק מְחוֹקֶקֶת מְחוֹקְקִים מְחוֹקְקוֹת
future first אֲחוֹקֵק נְחוֹקֵק
second תְּחוֹקֵק תְּחוֹקְקִי תְּחוֹקְקוּ תְּחוֹקֵקְנָה1
third יְחוֹקֵק תְּחוֹקֵק יְחוֹקְקוּ תְּחוֹקֵקְנָה1
imperative חוֹקֵק חוֹקְקִי חוֹקְקוּ חוֹקֵקְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

חוֹקַק • (khokák) (pu'al construction, active counterpart חוֹקֵק)

  1. to be legislated: to be created through legislation

Conjugation

Conjugation of חוֹקַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first חוֹקַקְתִּי חוֹקַקְנוּ
second חוֹקַקְתָּ חוֹקַקְתְּ חוֹקַקְתֶּם חוֹקַקְתֶּן
third חוֹקַק חוֹקְקָה חוֹקְקוּ
present מְחוֹקָק מְחוֹקֶקֶת מְחוֹקָקִים מְחוֹקָקוֹת
future first אֲחוֹקַק נְחוֹקַק
second תְּחוֹקַק תְּחוֹקְקִי תְּחוֹקְקוּ תְּחוֹקַקְנָה1
third יְחוֹקַק תְּחוֹקַק יְחוֹקְקוּ תְּחוֹקַקְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.