חקק

Hebrew

Etymology

Root
ח־ק־ק (kh-q-q)
8 terms

From the root ח־ק־ק (kh-q-q) in the pa'al binyan. Cognate to Arabic حَقَّ (ḥaqqa, “to be adequate, imperative or decreed”).

Verb

חָקַק • (khakák) (pa'al construction, passive counterpart נֶחְקַק)

  1. to legislate
  2. to engrave, to etch
  3. to ingrain, imprint

Conjugation

Conjugation of חָקַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לחקוק / לַחֲקֹק
action noun חֲקִיקָה
passive participle חָקוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first חָקַקְתִּי חָקַקְנוּ
second חָקַקְתָּ חָקַקְתְּ חֲקַקְתֶּם1 חֲקַקְתֶּן1
third חָקַק חָקְקָה חָקְקוּ
present חוֹקֵק חוֹקֶקֶת חוֹקְקִים חוֹקְקוֹת
future first אחקוק / אֶחֱקֹק נחקוק / נַחֲקֹק
second תחקוק / תַּחֲקֹק תַּחַקְקִי תַּחַקְקוּ תחקוקנה / תַּחֲקֹקְנָה2
third יחקוק / יַחֲקֹק תחקוק / תַּחֲקֹק יַחַקְקוּ תחקוקנה / תַּחֲקֹקְנָה2
imperative חקוק / חֲקֹק חִקְקִי חִקְקוּ חקוקנה / חֲקֹקְנָה2

1 Pronounced חָקַקְתֶּם and חָקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָקַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לחקוק / לַחְקֹק
action noun חֲקִיקָה
passive participle חָקוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first חָקַקְתִּי חָקַקְנוּ
second חָקַקְתָּ חָקַקְתְּ חֲקַקְתֶּם1 חֲקַקְתֶּן1
third חָקַק חָקְקָה חָקְקוּ
present חוֹקֵק חוֹקֶקֶת חוֹקְקִים חוֹקְקוֹת
future first אחקוק / אֶחְקֹק נחקוק / נַחְקֹק
second תחקוק / תַּחְקֹק תַּחְקְקִי תַּחְקְקוּ תחקוקנה / תַּחְקֹקְנָה2
third יחקוק / יַחְקֹק תחקוק / תַּחְקֹק יַחְקְקוּ תחקוקנה / תַּחְקֹקְנָה2
imperative חקוק / חֲקֹק חִקְקִי חִקְקוּ חקוקנה / חֲקֹקְנָה2

1 Pronounced חָקַקְתֶּם and חָקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.