חיטא

Hebrew

Root
ח־ט־א (kh-ṭ-ʾ)
6 terms

Verb

חיטא / חִטֵּא • (khité) (pi'el construction, infinitive לְחַטֵּא)

  1. to disinfect, to sterilize (to destroy all spores or germs)

Conjugation

Conjugation of חיטא / חִטֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְחַטֵּא
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first חיטאתי / חִטֵּאתִי חיטאנו / חִטֵּאנוּ
second חיטאת / חִטֵּאתָ חיטאת / חִטֵּאת חיטאתם / חִטֵּאתֶם חיטאתן / חִטֵּאתֶן
third חיטא / חִטֵּא חיטאה / חִטְּאָה חיטאו / חִטְּאוּ
present מְחַטֵּא מְחַטֵּאת מְחַטְּאִים מְחַטְּאוֹת
future first אֲחַטֵּא נְחַטֵּא
second תְּחַטֵּא תְּחַטְּאִי תְּחַטְּאוּ תְּחַטֶּאנָה1
third יְחַטֵּא תְּחַטֵּא יְחַטְּאוּ תְּחַטֶּאנָה1
imperative חַטֵּא חַטְּאִי חַטְּאוּ חַטֶּאנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.