חיכה

Hebrew

Root
ח־כ־ה (kh-k-h)
1 term

Verb

חיכה / חִכָּה • (khiká) (pi'el construction) (intransitive)

  1. to wait, wait for [with לְ־ ‘for’]

Conjugation

Conjugation of חיכה / חִכָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְחַכּוֹת
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first חיכיתי / חִכִּיתִי חיכינו / חִכִּינוּ
second חיכית / חִכִּיתָ חיכית / חִכִּית חיכיתם / חִכִּיתֶם חיכיתן / חִכִּיתֶן
third חיכה / חִכָּה חיכתה / חִכְּתָה חיכו / חִכּוּ
present מְחַכֶּה מְחַכָּה מְחַכִּים מְחַכּוֹת
future first אֲחַכֶּה נְחַכֶּה
second תְּחַכֶּה תְּחַכִּי תְּחַכּוּ תְּחַכֶּינָה1
third יְחַכֶּה תְּחַכֶּה יְחַכּוּ תְּחַכֶּינָה1
imperative חַכֵּה חַכִּי חַכּוּ חַכֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.