טיגן

Hebrew

Root
ט־ג־ן (ṭ-g-n)
6 terms

Alternative forms

Etymology

From Ancient Greek τάγηνον (tágēnon).

Verb

טיגן / טִגֵּן • (tigén) (pi'el construction, passive counterpart טוגן / טֻגַּן)

  1. (transitive) To fry: to cook (food) in hot fat.

Conjugation

Conjugation of טיגן / טִגֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְטַגֵּן
action noun טיגון / טִגּוּן
finite forms singular plural
m f m f
past first טיגנתי / טִגַּנְתִּי טיגנו / טִגַּנּוּ
second טיגנת / טִגַּנְתָּ טיגנת / טִגַּנְתְּ טיגנתם / טִגַּנְתֶּם טיגנתן / טִגַּנְתֶּן
third טיגן / טִגֵּן טיגנה / טִגְּנָה טיגנו / טִגְּנוּ
present מְטַגֵּן מְטַגֶּנֶת מְטַגְּנִים מְטַגְּנוֹת
future first אֲטַגֵּן נְטַגֵּן
second תְּטַגֵּן תְּטַגְּנִי תְּטַגְּנוּ תְּטַגֵּנָּה1
third יְטַגֵּן תְּטַגֵּן יְטַגְּנוּ תְּטַגֵּנָּה1
imperative טַגֵּן טַגְּנִי טַגְּנוּ טַגֵּנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.