מבויית

Hebrew

Etymology

Root
ב־י־ת (b-y-t)
4 terms

Past participle of ביית / בִּיֵּת (biyét, “to domesticate”).

Adjective

מבויית / מְבֻיָּת • (m'vuyát) (feminine מבוייתת / מְבֻיֶּתֶת, masculine plural מבוייתים / מְבֻיָּתִים, feminine plural מבוייתות / מְבֻיָּתוֹת)

  1. Domesticated; tame.

Verb

מבויית / מְבֻיָּת • (m'vuyát)

  1. Masculine singular present participle and present tense of בויית / בֻּיַּת (buyát).

See also

  • מתורבת / מְתֻרְבָּת (m'turbát, “cultured”)
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.