ביית

Hebrew

Root
ב־י־ת (b-y-t)
4 terms

Pronunciation

Verb

ביית / בִּיֵּת • (biyét) (pi'el construction, passive counterpart בוית / בֻּיַּת)

  1. to domesticate, tame

Conjugation

Conjugation of ביית / בִּיֵּת (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְבַיֵּת
action noun בייות / בִּיּוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first בייתתי / בִּיַּתִּי בייתנו / בִּיַּתְנוּ
second בייתת / בִּיַּתָּ בייתת / בִּיַּתְּ בייתתם / בִּיַּתֶּם בייתתן / בִּיַּתֶּן
third ביית / בִּיֵּת בייתה / בִּיְּתָה בייתו / בִּיְּתוּ
present מְבַיֵּת מְבַיֶּתֶת מְבַיְּתִים מְבַיְּתוֹת
future first אֲבַיֵּת נְבַיֵּת
second תְּבַיֵּת תְּבַיְּתִי תְּבַיְּתוּ תְּבַיֵּתְנָה1
third יְבַיֵּת תְּבַיֵּת יְבַיְּתוּ תְּבַיֵּתְנָה1
imperative בַּיֵּת בַּיְּתִי בַּיְּתוּ בַּיֵּתְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.