מולא

Hebrew

Root
מ־ל־א (m-l-ʾ)
10 terms

Verb

מולא / מֻלָּא • (mulá) (pu'al construction, active counterpart מילא / מִלֵּא)

  1. to be filled

Conjugation

Conjugation of מולא / מֻלָּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first מולאתי / מֻלֵּאתִי מולאנו / מֻלֵּאנוּ
second מולאת / מֻלֵּאתָ מולאת / מֻלֵּאת מולאתם / מֻלֵּאתֶם מולאתן / מֻלֵּאתֶן
third מולא / מֻלָּא מולאה / מֻלְּאָה מולאו / מֻלְּאוּ
present ממולא / מְמֻלָּא ממולאת / מְמֻלֵּאת ממולאים / מְמֻלָּאִים ממולאות / מְמֻלָּאוֹת
future first אמולא / אֲמֻלָּא נמולא / נְמֻלָּא
second תמולא / תְּמֻלָּא תמולאי / תְּמֻלְּאִי תמולאו / תְּמֻלְּאוּ תמולאנה / תְּמֻלֶּאנָה1
third ימולא / יְמֻלָּא תמולא / תְּמֻלָּא ימולאו / יְמֻלְּאוּ תמולאנה / תְּמֻלֶּאנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.