מילא

Hebrew

Etymology 1

Root
מ־ל־א (m-l-ʾ)
10 terms

From the root מ־ל־א (m-l-ʾ), forming words relating to fullness or completeness. Compare with מָלֵא (malé, “full”).

Verb

מילא / מִלֵּא • (milé) (pi'el construction, passive counterpart מולא / מֻלָּא)

  1. (transitive) To fill (something) up, to make (something) full.
    • Tanach, Deuteronomy 6:11, with translation of the Jewish Publication Society:
      וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ
      uvatím m'le'ím kol tuv asher lo milléta
      and houses full of all good things, which thou didst not fill
    • Yoni Bloch, עמוק בתוך הים, "Deep Within the Ocean"
      גלים גלים, יעלו על הגגות והבתים, יְמַלְּאוּ את הרחוב נהר גדול, וזה הכל
      Waves and waves, they will rise above the rooftops and the houses, they will fill the road like a great river, and that's all.
Conjugation
Conjugation of מילא / מִלֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְמַלֵּא
action noun מילוא / מִלּוּא
finite forms singular plural
m f m f
past first מילאתי / מִלֵּאתִי מילאנו / מִלֵּאנוּ
second מילאת / מִלֵּאתָ מילאת / מִלֵּאת מילאתם / מִלֵּאתֶם מילאתן / מִלֵּאתֶן
third מילא / מִלֵּא מילאה / מִלְּאָה מילאו / מִלְּאוּ
present מְמַלֵּא מְמַלֵּאת מְמַלְּאִים מְמַלְּאוֹת
future first אֲמַלֵּא נְמַלֵּא
second תְּמַלֵּא תְּמַלְּאִי תְּמַלְּאוּ תְּמַלֶּאנָה1
third יְמַלֵּא תְּמַלֵּא יְמַלְּאוּ תְּמַלֶּאנָה1
imperative מַלֵּא מַלְּאִי מַלְּאוּ מַלֶּאנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Unknown. Originates from מִמֵּילָא (mimeilá, “by/of itself; at any rate”), a Talmudic hapax legomenon.

Interjection

מֵילָא • (meilá)

  1. (colloquial) oh well, whatever
Derived terms
  • בְּמֵילָא (b'meilá)

Yiddish

Etymology

From Hebrew מֵילָא (meilá).

Pronunciation

  • IPA(key): /ˈmɛɪ̯ɫə/

Interjection

מילא • (meyle)

  1. whatever
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.