מיהר

Hebrew

Root
מ־ה־ר (m-h-r)
7 terms

Verb

מיהר / מִהֵר • (miher) (pi'el construction)

  1. to hurry
  2. to be fast (of a watch)

Conjugation

Conjugation of מיהר / מִהֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְמַהֵר
action noun מיהור / מִהוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first מיהרתי / מִהַרְתִּי מיהרנו / מִהַרְנוּ
second מיהרת / מִהַרְתָּ מיהרת / מִהַרְתְּ מיהרתם / מִהַרְתֶּם מיהרתן / מִהַרְתֶּן
third מיהר / מִהֵר מיהרה / מִהֲרָה מיהרו / מִהֲרוּ
present מְמַהֵר מְמַהֶרֶת מְמַהֲרִים מְמַהֲרוֹת
future first אֲמַהֵר נְמַהֵר
second תְּמַהֵר תְּמַהֲרִי תְּמַהֲרוּ תְּמַהֵרְנָה1
third יְמַהֵר תְּמַהֵר יְמַהֲרוּ תְּמַהֵרְנָה1
imperative מַהֵר מַהֲרִי מַהֲרוּ מַהֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.