רימה

Hebrew

Root
ר־מ־ה (r-m-h)
1 term

Verb

רימה / רִמָּה • (rimá) (pi'el construction)

  1. to deceive, to cheat, to mislead.

Conjugation

Conjugation of רימה / רִמָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְרַמּוֹת
action noun רימוי / רִמּוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first רימיתי / רִמִּיתִי רימינו / רִמִּינוּ
second רימית / רִמִּיתָ רימית / רִמִּית רימיתם / רִמִּיתֶם רימיתן / רִמִּיתֶן
third רימה / רִמָּה רימתה / רִמְּתָה רימו / רִמּוּ
present מְרַמֶּה מְרַמָּה מְרַמִּים מְרַמּוֹת
future first אֲרַמֶּה נְרַמֶּה
second תְּרַמֶּה תְּרַמִּי תְּרַמּוּ תְּרַמֶּינָה1
third יְרַמֶּה תְּרַמֶּה יְרַמּוּ תְּרַמֶּינָה1
imperative רַמֵּה רַמִּי רַמּוּ רַמֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.