מרד

Hebrew

Etymology

Root
מ־ר־ד (m-r-d)
4 terms

From the root מ־ר־ד (m-r-d), from Proto-Semitic *marad- (“to fortify, to set up resistance; to escape, to find a means to get away; to leave one's people, to branch off or split from a group”). Cognate with Aramaic מִרְדָּא (mirdā), Classical Syriac ܡܪܕܐ (merdā), Classical Mandaic ࡌࡉࡓࡃࡀ (mirda) and Arabic تَمَرَّدَ (tamarrada).

Pronunciation

  • Audio:(file)

Noun

מֶרֶד • (méred) m (plural indefinite מְרָדִים, singular construct מֶרֶד־) [pattern: קֶטֶל]

  1. a rebellion, insurrection, mutiny, an uprising

Synonyms

Hyponyms

Verb

מָרַד • (marád) (pa'al construction)

  1. (intransitive) to revolt, to rebel [with ב־ ‘against’]
    • Tanach, Genesis 14:4, with translation of the Jewish Publication Society:
      שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת־כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָֽדוּ׃
      Twelve years they served Chedorlaomer, and in the thirteenth year they rebelled.

Conjugation

Conjugation of מָרַד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive למרוד / לִמְרֹד
action noun מְרִידָה
passive participle מָרוּד
finite forms singular plural
m f m f
past first מָרַדְתִּי מָרַדְנוּ
second מָרַדְתָּ מָרַדְתְּ מְרַדְתֶּם1 מְרַדְתֶּן1
third מָרַד מָרְדָה מָרְדוּ
present מוֹרֵד מוֹרֶדֶת מוֹרְדִים מוֹרְדוֹת
future first אמרוד / אֶמְרֹד נמרוד / נִמְרֹד
second תמרוד / תִּמְרֹד תִּמְרְדִי תִּמְרְדוּ תמרודנה / תִּמְרֹדְנָה2
third ימרוד / יִמְרֹד תמרוד / תִּמְרֹד יִמְרְדוּ תמרודנה / תִּמְרֹדְנָה2
imperative מרוד / מְרֹד מִרְדִי מִרְדוּ מרודנה / מְרֹדְנָה2

1 Pronounced מָרַדְתֶּם and מָרַדְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

  • הִמְרִיד (himríd)
  • הומרד / הֻמְרַד (humrád)
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.