נכווה

Hebrew

Root
כ־ו־ה (k-w-h)
1 term

Verb

נכווה / נִכְוָה • (nikhvá) (nif'al construction)

  1. (literally and figuratively) to get burned, to burn oneself
    • 2015, Claire Keegan, ללכת בשדות הכחולים, Zikit Publishing House, translation of Walk the Blue Fields (in English), →ISBN:
      החשמל עדיין לא חזר. הוא הרתיח מים על הכיריים וכמעט נכווה.
      [original: Electricity has not yet returned. He boiled water on the stove and almost got burned.]

Conjugation

Conjugation of נִכְוָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיכוות / לְהִכָּווֹת
action noun היכוות / הִכָּווּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִכְוֵיתִי נִכְוֵינוּ
second נִכְוֵיתָ נִכְוֵית נִכְוֵיתֶם נִכְוֵיתֶן
third נִכְוָה נִכְוְתָה נִכְווּ
present נִכְוֶה נִכְוֵית נִכְוִים נִכְווֹת
future first אֶכָּוֶה ניכוה / נִכָּוֶה
second תיכוה / תִּכָּוֶה תיכוי / תִּכָּוִי תיכוו / תִּכָּווּ תיכוינה / תִּכָּוֶינָה1
third ייכוה / יִכָּוֶה תיכוה / תִּכָּוֶה ייכוו / יִכָּווּ תיכוינה / תִּכָּוֶינָה1
imperative היכוה / הִכָּוֵה היכוי / הִכָּוִי היכוו / הִכָּווּ היכוינה / הִכָּוֶינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.