נפטר

Hebrew

Etymology

Root
פ־ט־ר (p-ṭ-r)
13 terms

Passive of פָּטַר (patár, “to set free, release”), since medieval times used euphemistically to refer to someone's death.

Pronunciation

Verb

נִפְטַר • (niftár) (nif'al construction, active counterpart פָטַר)

  1. to pass away, to pass on: a polite way to refer to a death by natural causes.
  2. to dispose of, to get rid of [with מִ־]
    אני מנסה להיפטר מזה. ― aní m'nasé/m'nasá l'hipatér mizé. ― I'm trying to get rid of this.

Conjugation

Conjugation of נִפְטַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיפטר / לְהִפָּטֵר
action noun היפטרות / הִפָּטְרוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִפְטַרְתִּי נִפְטַרְנוּ
second נִפְטַרְתָּ נִפְטַרְתְּ נִפְטַרְתֶּם נִפְטַרְתֶּן
third נִפְטַר נִפְטְרָה נִפְטְרוּ
present נִפְטָר נִפְטֶרֶת נִפְטָרִים נִפְטָרוֹת
future first אֶפָּטֵר ניפטר / נִפָּטֵר
second תיפטר / תִּפָּטֵר תיפטרי / תִּפָּטְרִי תיפטרו / תִּפָּטְרוּ תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה1
third ייפטר / יִפָּטֵר תיפטר / תִּפָּטֵר ייפטרו / יִפָּטְרוּ תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה1
imperative היפטר / הִפָּטֵר היפטרי / הִפָּטְרִי היפטרו / הִפָּטְרוּ היפטרנה / הִפָּטֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Adjective

נִפְטָר • (niftár) (feminine נִפְטֶרֶת, masculine plural נִפְטָרִים, feminine plural נִפְטָרוֹת)

  1. deceased

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.