פטר

See also: פ־ט־ר

Hebrew

Root
פ־ט־ר (p-ṭ-r)
13 terms

Verb

פָּטַר • (patár) (pa'al construction, future יפטור / יִפְטֹר, passive participle פָּטוּר, passive counterpart נִפְטַר)

  1. to exempt
  2. (literary) to dismiss

Conjugation

Conjugation of פָּטַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לפטור / לִפְטֹר
action noun פְּטִירָה
passive participle פָּטוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first פָּטַרְתִּי פָּטַרְנוּ
second פָּטַרְתָּ פָּטַרְתְּ פְּטַרְתֶּם1 פְּטַרְתֶּן1
third פָּטַר פָּטְרָה פָּטְרוּ
present פּוֹטֵר פּוֹטֶרֶת פּוֹטְרִים פּוֹטְרוֹת
future first אפטור / אֶפְטֹר נפטור / נִפְטֹר
second תפטור / תִּפְטֹר תִּפְטְרִי תִּפְטְרוּ תפטורנה / תִּפְטֹרְנָה2
third יפטור / יִפְטֹר תפטור / תִּפְטֹר יִפְטְרוּ תפטורנה / תִּפְטֹרְנָה2
imperative פטור / פְּטֹר פִּטְרִי פִּטְרוּ פטורנה / פְּטֹרְנָה2

1 Pronounced פָּטַרְתֶּם and פָּטַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Verb

פִּטֵּר • (pitér) (pi'el construction)

  1. defective spelling of פיטר

Verb

פֻּטַּר • (putár) (pu'al construction)

  1. defective spelling of פוטר

Noun

פֶּטֶר • (péter) m (singular construct פֶּטֶר־)

  1. (Biblical Hebrew) firstborn (of)
    • Tanach, Exodus 13:13, with translation of the Jewish Publication Society:
      וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃
      v'khól péter khamór tifdé v'sé v'im lo tifdé va'araftó v'khól b'khór adám b'vanékha tifdé
      And every firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck; and all the first-born of man among thy sons shalt thou redeem.

Proper noun

פֶּטֶר • (péter) m

  1. a male given name, equivalent to English Peter
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.