נשלט

Hebrew

Root
שׁ־ל־ט (sh-l-ṭ)
12 terms

Verb

נִשְׁלַט • (nishlat) (nif'al construction, active counterpart שָׁלַט)

  1. to be ruled, to be controlled
    ארצנו נשלטה על ידי זרים. ― 'ár'tsenu nish'letá al yadei zarím. ― Our country was being ruled by foreigners.

Conjugation

Conjugation of נִשְׁלַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להישלט / לְהִשָּׁלֵט
action noun הישלטות / הִשָּׁלְטוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִשְׁלַטְתִּי נִשְׁלַטְנוּ
second נִשְׁלַטְתָּ נִשְׁלַטְתְּ נִשְׁלַטְתֶּם נִשְׁלַטְתֶּן
third נִשְׁלַט נִשְׁלְטָה נִשְׁלְטוּ
present נִשְׁלָט נִשְׁלֶטֶת נִשְׁלָטִים נִשְׁלָטוֹת
future first אֶשָּׁלֵט נישלט / נִשָּׁלֵט
second תישלט / תִּשָּׁלֵט תישלטי / תִּשָּׁלְטִי תישלטו / תִּשָּׁלְטוּ תישלטנה / תִּשָּׁלֵטְנָה1
third יישלט / יִשָּׁלֵט תישלט / תִּשָּׁלֵט יישלטו / יִשָּׁלְטוּ תישלטנה / תִּשָּׁלֵטְנָה1
imperative הישלט / הִשָּׁלֵט הישלטי / הִשָּׁלְטִי הישלטו / הִשָּׁלְטוּ הישלטנה / הִשָּׁלֵטְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.