נשרף

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף (s-r-p)
4 terms

Verb

נִשְׂרַף • (nisráf) (nif'al construction, future יישרף / יִשָּׂרֵף, active counterpart שָׂרַף)

  1. (intransitive) to burn, to be burned

Conjugation

Conjugation of נִשְׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להישרף / לְהִשָּׂרֵף
action noun הישרפות / הִשָּׂרְפוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִשְׂרַפְתִּי נִשְׂרַפְנוּ
second נִשְׂרַפְתָּ נִשְׂרַפְתְּ נִשְׂרַפְתֶּם נִשְׂרַפְתֶּן
third נִשְׂרַף נִשְׂרְפָה נִשְׂרְפוּ
present נִשְׂרָף נִשְׂרֶפֶת נִשְׂרָפִים נִשְׂרָפוֹת
future first אֶשָּׂרֵף נישרף / נִשָּׂרֵף
second תישרף / תִּשָּׂרֵף תישרפי / תִּשָּׂרְפִי תישרפו / תִּשָּׂרְפוּ תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1
third יישרף / יִשָּׂרֵף תישרף / תִּשָּׂרֵף יישרפו / יִשָּׂרְפוּ תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1
imperative הישרף / הִשָּׂרֵף הישרפי / הִשָּׂרְפִי הישרפו / הִשָּׂרְפוּ הישרפנה / הִשָּׂרֵפְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.