סדק

Hebrew

Root
ס־ד־ק (s-d-q)
2 terms

Noun

סֶדֶק • (sédek) m (plural indefinite סְדָקִים, singular construct סֶדֶק־, plural construct סִדְקֵי־)

  1. A crack, a fracture.

Verb

סָדַק • (sadák) (pa'al construction)

  1. To crack, to fracture.

Conjugation

Conjugation of סָדַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לסדוק / לִסְדֹּק
action noun סְדִיקָה
passive participle סָדוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first סָדַקְתִּי סָדַקְנוּ
second סָדַקְתָּ סָדַקְתְּ סְדַקְתֶּם1 סְדַקְתֶּן1
third סָדַק סָדְקָה סָדְקוּ
present סוֹדֵק סוֹדֶקֶת סוֹדְקִים סוֹדְקוֹת
future first אסדוק / אֶסְדֹּק נסדוק / נִסְדֹּק
second תסדוק / תִּסְדֹּק תִּסְדְּקִי תִּסְדְּקוּ תסדוקנה / תִּסְדֹּקְנָה2
third יסדוק / יִסְדֹּק תסדוק / תִּסְדֹּק יִסְדְּקוּ תסדוקנה / תִּסְדֹּקְנָה2
imperative סדוק / סְדֹק סִדְקִי סִדְקוּ סדוקנה / סְדֹקְנָה2

1 Pronounced סָדַקְתֶּם and סָדַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.