פקק

Hebrew

Root
פ־ק־ק (p-q-q)
2 terms

Noun

פְּקָק • (p'kák) m (plural indefinite פְּקָקִים)

  1. a cork, bottle stopper, plug
  2. a bottle cap, a bottle top
  3. a traffic jam, blockage, congestion
  4. (colloquial) fuse

Declension

Declension of פְּקָק
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite פְּקָק first פְּקָקִי פְּקָקֵנוּ
definite הַפְּקָק second פְּקָקְךָ פְּקָקֵךְ פְּקַקְכֶם פְּקַקְכֶן
construct פְּקַק־ third פְּקָקוֹ פְּקָקָהּ פְּקָקָם פְּקָקָן
plural indefinite פְּקָקִים first פקקיי / פְּקָקַי פְּקָקֵינוּ
definite הַפְּקָקִים second פְּקָקֶיךָ פקקייך / פְּקָקַיִךְ פְּקָקֵיכֶם פְּקָקֵיכֶן
construct פְּקָקֵי־ third פְּקָקָיו פְּקָקֶיהָ פְּקָקֵיהֶם פְּקָקֵיהֶן

Verb

פָּקַק • (pakák) (pa'al construction)

  1. to cork

Conjugation

Conjugation of פָּקַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לפקוק / לִפְקֹק
action noun פְּקִיקָה
passive participle פָּקוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first פָּקַקְתִּי פָּקַקְנוּ
second פָּקַקְתָּ פָּקַקְתְּ פְּקַקְתֶּם1 פְּקַקְתֶּן1
third פָּקַק פָּקְקָה פָּקְקוּ
present פּוֹקֵק פּוֹקֶקֶת פּוֹקְקִים פּוֹקְקוֹת
future first אפקוק / אֶפְקֹק נפקוק / נִפְקֹק
second תפקוק / תִּפְקֹק תִּפְקְקִי תִּפְקְקוּ תפקוקנה / תִּפְקֹקְנָה2
third יפקוק / יִפְקֹק תפקוק / תִּפְקֹק יִפְקְקוּ תפקוקנה / תִּפְקֹקְנָה2
imperative פקוק / פְּקֹק פִּקְקִי פִּקְקוּ פקוקנה / פְּקֹקְנָה2

1 Pronounced פָּקַקְתֶּם and פָּקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.