צרך

Hebrew

Root
צ־ר־ך (ts-r-k)
7 terms

Verb

צָרַךְ • (tsarákh) (pa'al construction)

  1. To consume.

Conjugation

Conjugation of צָרַךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לצרוך / לִצְרֹךְ
action noun צְרִיכָה
passive participle —
finite forms singular plural
m f m f
past first צָרַכְתִּי צָרַכְנוּ
second צָרַכְתָּ צָרַכְתְּ צְרַכְתֶּם1 צְרַכְתֶּן1
third צָרַךְ צָרְכָה צָרְכוּ
present צוֹרֵךְ צוֹרֶכֶת צוֹרְכִים צוֹרְכוֹת
future first אצרוך / אֶצְרֹךְ נצרוך / נִצְרֹךְ
second תצרוך / תִּצְרֹךְ תִּצְרְכִי תִּצְרְכוּ תצרוכנה / תִּצְרֹכְנָה2
third יצרוך / יִצְרֹךְ תצרוך / תִּצְרֹךְ יִצְרְכוּ תצרוכנה / תִּצְרֹכְנָה2
imperative צרוך / צְרֹךְ צִרְכִי צִרְכוּ צרוכנה / צְרֹכְנָה2

1 Pronounced צָרַכְתֶּם and צָרַכְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Noun

צֹרֶךְ • (tsórekh) m

  1. defective spelling of צורך
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.