קידם

Hebrew

Root
ק־ד־ם (q-d-m)
17 terms

Verb

קידם / קִדֵּם • (qiddem, kidém) (pi'el construction)

  1. to advance

Conjugation

Conjugation of קידם / קִדֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְקַדֵּם
action noun קידום / קִדּוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first קידמתי / קִדַּמְתִּי קידמנו / קִדַּמְנוּ
second קידמת / קִדַּמְתָּ קידמת / קִדַּמְתְּ קידמתם / קִדַּמְתֶּם קידמתן / קִדַּמְתֶּן
third קידם / קִדֵּם קידמה / קִדְּמָה קידמו / קִדְּמוּ
present מְקַדֵּם מְקַדֶּמֶת מְקַדְּמִים מְקַדְּמוֹת
future first אֲקַדֵּם נְקַדֵּם
second תְּקַדֵּם תְּקַדְּמִי תְּקַדְּמוּ תְּקַדֵּמְנָה1
third יְקַדֵּם תְּקַדֵּם יְקַדְּמוּ תְּקַדֵּמְנָה1
imperative קַדֵּם קַדְּמִי קַדְּמוּ קַדֵּמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “קידם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.