שותק

See also: ש־ ותק

Hebrew

Root
שׁ־ת־ק (sh-t-q)
6 terms

Verb

שותק / שֻׁתַּק • (shutáq) (pu'al construction, active counterpart שיתק / שִׁתֵּק)

  1. to be paralysed

Conjugation

Conjugation of שותק / שֻׁתַּק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first שותקתי / שֻׁתַּקְתִּי שותקנו / שֻׁתַּקְנוּ
second שותקת / שֻׁתַּקְתָּ שותקת / שֻׁתַּקְתְּ שותקתם / שֻׁתַּקְתֶּם שותקתן / שֻׁתַּקְתֶּן
third שותק / שֻׁתַּק שותקה / שֻׁתְּקָה שותקו / שֻׁתְּקוּ
present משותק / מְשֻׁתָּק משותקת / מְשֻׁתֶּקֶת משותקים / מְשֻׁתָּקִים משותקות / מְשֻׁתָּקוֹת
future first אשותק / אֲשֻׁתַּק נשותק / נְשֻׁתַּק
second תשותק / תְּשֻׁתַּק תשותקי / תְּשֻׁתְּקִי תשותקו / תְּשֻׁתְּקוּ תשותקנה / תְּשֻׁתַּקְנָה1
third ישותק / יְשֻׁתַּק תשותק / תְּשֻׁתַּק ישותקו / יְשֻׁתְּקוּ תשותקנה / תְּשֻׁתַּקְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.