שיתק

Hebrew

Root
שׁ־ת־ק (sh-t-q)
6 terms

Verb

שיתק / שִׁתֵּק • (shitéq) (pi'el construction, passive counterpart שותק / שֻׁתַּק)

  1. to paralyse

Conjugation

Conjugation of שיתק / שִׁתֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְשַׁתֵּק
action noun שיתוק / שִׁתּוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first שיתקתי / שִׁתַּקְתִּי שיתקנו / שִׁתַּקְנוּ
second שיתקת / שִׁתַּקְתָּ שיתקת / שִׁתַּקְתְּ שיתקתם / שִׁתַּקְתֶּם שיתקתן / שִׁתַּקְתֶּן
third שיתק / שִׁתֵּק שיתקה / שִׁתְּקָה שיתקו / שִׁתְּקוּ
present מְשַׁתֵּק מְשַׁתֶּקֶת מְשַׁתְּקִים מְשַׁתְּקוֹת
future first אֲשַׁתֵּק נְשַׁתֵּק
second תְּשַׁתֵּק תְּשַׁתְּקִי תְּשַׁתְּקוּ תְּשַׁתֵּקְנָה1
third יְשַׁתֵּק תְּשַׁתֵּק יְשַׁתְּקוּ תְּשַׁתֵּקְנָה1
imperative שַׁתֵּק שַׁתְּקִי שַׁתְּקוּ שַׁתֵּקְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.