שיכר

Hebrew

Root
שׁ־כ־ר (sh-k-r)
5 terms

Noun

שיכר / שֵׁכָר • (shekhár) m

  1. Excessive spelling of שֵׁכָר

Verb

שיכר / שִׁכֵּר • (shikér) (pi'el construction)

  1. to inebriate

Conjugation

Conjugation of שיכר / שִׁכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְשַׁכֵּר
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first שיכרתי / שִׁכַּרְתִּי שיכרנו / שִׁכַּרְנוּ
second שיכרת / שִׁכַּרְתָּ שיכרת / שִׁכַּרְתְּ שיכרתם / שִׁכַּרְתֶּם שיכרתן / שִׁכַּרְתֶּן
third שיכר / שִׁכֵּר שיכרה / שִׁכְּרָה שיכרו / שִׁכְּרוּ
present מְשַׁכֵּר מְשַׁכֶּרֶת מְשַׁכְּרִים מְשַׁכְּרוֹת
future first אֲשַׁכֵּר נְשַׁכֵּר
second תְּשַׁכֵּר תְּשַׁכְּרִי תְּשַׁכְּרוּ תְּשַׁכֵּרְנָה1
third יְשַׁכֵּר תְּשַׁכֵּר יְשַׁכְּרוּ תְּשַׁכֵּרְנָה1
imperative שַׁכֵּר שַׁכְּרִי שַׁכְּרוּ שַׁכֵּרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.