שילח

Hebrew

Root
שׁ־ל־ח (sh-l-kh)
10 terms

Verb

שילח / שִׁלֵּחַ • (shiléakh) (pi'el construction)

  1. (transitive) to send out, expel
    • Tanach, Genesis 8:8, with translation of the King James Version:
      וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ
      vay'shalákh ét hayoná me'itó
      Also he sent forth a dove from him
    • Tanach, 2 Kings 17:25:
      :
      וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם
      vay'shalakh YHVH bahém ét ha'arayót vayihyú hor'gím bahém
      (please add an English translation of this quotation)
    • Tanach, Proverbs 31:19:
      :
      יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר
      yadéha shil'khá vakishór
      (please add an English translation of this quotation)
    • Tanach, Ecclesiastes 11:1, with translation of the King James Version:
      שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
      shalákh lakhm'khá ál p'né hamáyim
      Cast thy bread upon the waters
  2. (transitive) to free, allow to leave.

Conjugation

Conjugation of שילח / שִׁלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְשַׁלֵּחַ
action noun שילוח / שִׁלּוּחַ
finite forms singular plural
m f m f
past first שילחתי / שִׁלַּחְתִּי שילחנו / שִׁלַּחְנוּ
second שילחת / שִׁלַּחְתָּ שילחת / שִׁלַּחְתְּ שילחתם / שִׁלַּחְתֶּם שילחתן / שִׁלַּחְתֶּן
third שילח / שִׁלֵּחַ שילחה / שִׁלְּחָה שילחו / שִׁלְּחוּ
present מְשַׁלֵּחַ מְשַׁלַּחַת מְשַׁלְּחִים מְשַׁלְּחוֹת
future first אֲשַׁלֵּחַ נְשַׁלֵּחַ
second תְּשַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחִי תְּשַׁלְּחוּ תְּשַׁלַּחְנָה1
third יְשַׁלֵּחַ תְּשַׁלֵּחַ יְשַׁלְּחוּ תְּשַׁלַּחְנָה1
imperative שַׁלֵּחַ שַׁלְּחִי שַׁלְּחוּ שַׁלַּחְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.