תוחם

Hebrew

Root
ת־ח־ם (t-kh-m)
6 terms

Verb

תוחם / תֻּחַם • (tukhám) (pu'al construction, active counterpart תיחם / תִּחֵם)

  1. to be delimited

Conjugation

Conjugation of תוחם / תֻּחַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first תוחמתי / תֻּחַמְתִּי תוחמנו / תֻּחַמְנוּ
second תוחמת / תֻּחַמְתָּ תוחמת / תֻּחַמְתְּ תוחמתם / תֻּחַמְתֶּם תוחמתן / תֻּחַמְתֶּן
third תוחם / תֻּחַם תוחמה / תֻּחֲמָה תוחמו / תֻּחֲמוּ
present מתוחם / מְתֻחָם מתוחמת / מְתֻחֶמֶת מתוחמים / מְתֻחָמִים מתוחמות / מְתֻחָמוֹת
future first אתוחם / אֲתֻחַם נתוחם / נְתֻחַם
second תתוחם / תְּתֻחַם תתוחמי / תְּתֻחֲמִי תתוחמו / תְּתֻחֲמוּ תתוחמנה / תְּתֻחַמְנָה1
third יתוחם / יְתֻחַם תתוחם / תְּתֻחַם יתוחמו / יְתֻחֲמוּ תתוחמנה / תְּתֻחַמְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • "תוחם" in the Verb Conjugation Tables of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.