האיר

Hebrew

Root
א־ו־ר (ʾ-w-r)
15 terms

Etymology

From the root א־ו־ר ('-w-r).

Pronunciation

  • Audio:(file)

Verb

הֵאִיר • (he'ír) (hif'il construction, infinitive לְהָאִיר, present מֵאִיר, future יָאִיר, imperative הָאֵר, passive counterpart הוּאַר)

  1. (transitive) To illuminate, light, light up.

Conjugation

Conjugation of הֵאִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָאִיר
action noun הֶאָרָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הֵאַרְתִּי הֵאַרְנוּ
second הֵאַרְתָּ הֵאַרְתְּ הַאַרְתֶּם1 הַאַרְתֶּן1
third הֵאִיר הֵאִירָה הֵאִירוּ
present מֵאִיר מְאִירָה מְאִירִים מְאִירוֹת
future first אָאִיר נָאִיר
second תָּאִיר תָּאִירִי תָּאִירוּ תָּאֵרְנָה2
third יָאִיר תָּאִיר יָאִירוּ תָּאֵרְנָה2
imperative הָאֵר הָאִירִי הָאִירוּ הָאֵרְנָה2

1 Pronounced הֵאַרְתֶּם and הֵאַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.