כונס

Hebrew

Etymology

Root
כ־נ־ס (k-n-s)
13 terms

From the root כ־נ־ס (kh-n-s), forming words related to assembly, congregation, gathering, meeting.

Verb

כונס / כֻּנַּס • (kunás) (pu'al construction, active counterpart כינס / כִּנֵּס)

  1. to be assembled, to be gathered together

Conjugation

Conjugation of כונס / כֻּנַּס (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first כונסתי / כֻּנַּסְתִּי כונסנו / כֻּנַּסְנוּ
second כונסת / כֻּנַּסְתָּ כונסת / כֻּנַּסְתְּ כונסתם / כֻּנַּסְתֶּם כונסתן / כֻּנַּסְתֶּן
third כונס / כֻּנַּס כונסה / כֻּנְּסָה כונסו / כֻּנְּסוּ
present מכונס / מְכֻנָּס מכונסת / מְכֻנֶּסֶת מכונסים / מְכֻנָּסִים מכונסות / מְכֻנָּסוֹת
future first אכונס / אֲכֻנַּס נכונס / נְכֻנַּס
second תכונס / תְּכֻנַּס תכונסי / תְּכֻנְּסִי תכונסו / תְּכֻנְּסוּ תכונסנה / תְּכֻנַּסְנָה1
third יכונס / יְכֻנַּס תכונס / תְּכֻנַּס יכונסו / יְכֻנְּסוּ תכונסנה / תְּכֻנַּסְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.