כינס

Hebrew

Root
כ־נ־ס (k-n-s)
13 terms

Verb

כינס / כִּנֵּס • (kinés) (pi'el construction, passive counterpart כונס / כֻּנַּס)

  1. to assemble (a group of people), to call a meeting
  2. to compile: to make by gathering from various sources
  3. (algebra) to combine terms
  4. (literary) to bring together, to fold

Conjugation

Conjugation of כינס / כִּנֵּס (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְכַנֵּס
action noun כינוס / כִּנּוּס
finite forms singular plural
m f m f
past first כינסתי / כִּנַּסְתִּי כינסנו / כִּנַּסְנוּ
second כינסת / כִּנַּסְתָּ כינסת / כִּנַּסְתְּ כינסתם / כִּנַּסְתֶּם כינסתן / כִּנַּסְתֶּן
third כינס / כִּנֵּס כינסה / כִּנְּסָה כינסו / כִּנְּסוּ
present מְכַנֵּס מְכַנֶּסֶת מְכַנְּסִים מְכַנְּסוֹת
future first אֲכַנֵּס נְכַנֵּס
second תְּכַנֵּס תְּכַנְּסִי תְּכַנְּסוּ תְּכַנֵּסְנָה1
third יְכַנֵּס תְּכַנֵּס יְכַנְּסוּ תְּכַנֵּסְנָה1
imperative כַּנֵּס כַּנְּסִי כַּנְּסוּ כַּנֵּסְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.