מות

מוּת • (mūṯ)

1. masculine singular imperative of מִית (mīṯ)

• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ˈmuːt/, [ˈmuːθ]
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈmuːθ/ [ˈmuːθ]
• (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /ˈmuθ/ [ˈmuːθ]
• (Iraqi Hebrew) IPA^(key): /ˈmuθ/
• (Sephardi Hebrew) IPA^(key): /ˈmut/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /ˈmus/
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈmut/

מָוֶת • (mávet) m (singular construct מוֹת־)

1. defective spelling of מוות
2. (מוֹת, mót) singular construct state form of מוות / מָוֶת‎

מוּת • (mút)

1. Masculine singular imperative of מֵת (mét).
2. bare infinitive (infinitive construct or gerund) of מֵת (mét).
3. infinitive absolute of מֵת (mét).

• כמות

• מתו,‎ תום,‎ תמו