נשם

Hebrew

Etymology 1

Root
נ־שׁ־ם (n-sh-m)
5 terms

Verb

נָשַׁם • (nashám) (pa'al construction, infinitive לנשום / לִנְשֹׁם)

  1. to breathe
Conjugation
Conjugation of נָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לנשום / לִנְשֹׁם
action noun נְשִׁימָה
passive participle —
finite forms singular plural
m f m f
past first נָשַׁמְתִּי נָשַׁמְנוּ
second נָשַׁמְתָּ נָשַׁמְתְּ נְשַׁמְתֶּם1 נְשַׁמְתֶּן1
third נָשַׁם נָשְׁמָה נָשְׁמוּ
present נוֹשֵׁם נוֹשֶׁמֶת נוֹשְׁמִים נוֹשְׁמוֹת
future first אנשום / אֶנְשֹׁם ננשום / נִנְשֹׁם
second תנשום / תִּנְשֹׁם תִּנְשְׁמִי תִּנְשְׁמוּ תנשומנה / תִּנְשֹׁמְנָה2
third ינשום / יִנְשֹׁם תנשום / תִּנְשֹׁם יִנְשְׁמוּ תנשומנה / תִּנְשֹׁמְנָה2
imperative נשום / נְשֹׁם נִשְׁמִי נִשְׁמוּ נשומנה / נְשֹׁמְנָה2

1 Pronounced נָשַׁמְתֶּם and נָשַׁמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of נָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לנשום
action noun נְשִׁימָה
passive participle —
finite forms singular plural
m f m f
past first נָשַׁמְתִּי נָשַׁמְנוּ
second נָשַׁמְתָּ נָשַׁמְתְּ נְשַׁמְתֶּם1 נְשַׁמְתֶּן1
third נָשַׁם נָשְׁמָה נָשְׁמוּ
present נוֹשֵׁם נוֹשֶׁמֶת נוֹשְׁמִים נוֹשְׁמוֹת
future first אשום / אֶשֹּׁם נישום / נִשֹּׁם
second תישום / תִּשֹּׁם תישמי / תִּשְּׁמִי תישמו / תִּשְּׁמוּ תישומנה / תִּשֹּׁמְנָה2
third יישום / יִשֹּׁם תישום / תִּשֹּׁם יישמו / יִשְּׁמוּ תישומנה / תִּשֹּׁמְנָה2
imperative נשום / נְשֹׁם נִשְׁמִי נִשְׁמוּ נשומנה / נְשֹׁמְנָה2

1 Pronounced נָשַׁמְתֶּם and נָשַׁמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Root
שׁ־מ־ם (sh-m-m)
3 terms

Verb

נָשַׁם • (nashám) (nif'al construction)

  1. to be devastated
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.