פרדיסא

An Iranian borrowing, ultimately from Proto-Iranian *paridayjah.

פַּרְדַּיְסָא or פַּרְדֵּיסָא • (pardaysā or pardēsā) (absolutive פַּרְדֵּס (pardēs))

1. park, garden, orchard
   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud. Mo'ed Katan, 17a:

     ריש לקיש הוה מנטר פרדיסא אתא ההוא גברא וקאכיל תאיני

     rēš lāqīš hăwā mənaṭṭēr pardēsā ʾăṯā hahū gaḇrā wəqāʾāḵēl təʾēnē

     Resh Lakish was guarding an orchard, and there came a certain man and began eating figs.