מנה

Hebrew

Etymology

Root
מ־נ־ה (m-n-h)
4 terms

Compare Aramaic מְנָא (mənā, “to count, to number”), Aramaic מַנְיָא (manyā, “mina”), Arabic مَنًى (manan, “fate, lot, destiny”) and Arabic مُنِيَة (muniya, “desire”)

Pronunciation

  • Audio:(file)

Verb

מָנָה • (maná) (pa'al construction, passive counterpart נִמְנָה)

  1. to count
  2. to number
  3. to include
  4. to enumerate

Conjugation

Conjugation of מָנָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לִמְנוֹת
action noun מְנִיָּה
passive participle מָנוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first מָנִיתִי מָנִינוּ
second מָנִיתָ מָנִית מְנִיתֶם1 מְנִיתֶן1
third מָנָה מָנְתָה מָנוּ
present מוֹנֶה מוֹנָה מוֹנִים מוֹנוֹת
future first אֶמְנֶה נִמְנֶה
second תִּמְנֶה תִּמְנִי תִּמְנוּ תִּמְנֶינָה2
third יִמְנֶה תִּמְנֶה יִמְנוּ תִּמְנֶינָה2
imperative מְנֵה מְנִי מְנוּ מְנֶינָה2

1 Pronounced מָנִיתֶם and מָנִיתֶן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Noun

מָנֶה • (mané) m (plural indefinite מָנִים)

  1. (biblical) mina

Noun

מָנָה • (maná) f (plural indefinite מָנוֹת) [pattern: קָטָל]

  1. portion
  2. dose, share, unit, ration
  3. dish (food)
  4. (mathematics) quotient
  5. (slang) rebuke

Verb

מִנָּה • (miná) (pi'el construction)

  1. defective spelling of מינה
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.